התשובה הקצרה

מסדרים את התמונות מחוץ לקיר, מודדים את גב המסגרות, מסמנים קו ייחוס ובוחרים חיבור לפי משקל כל מסגרת. תבנית נייר עוזרת לראות את המרווחים לפני הקידוח.

מה חשוב לדעת

  • מתכננים את הקומפוזיציה לפני שמסמנים חורים
  • מודדים את נקודת התלייה בגב כל מסגרת
  • שומרים מרווח קבוע או קו ייחוס ברור

בונים את הסידור מחוץ לקיר

מניחים את המסגרות על הרצפה בגודל השטח הזמין ומתחילים מהפריט המרכזי. משחקים עם המרווחים עד שהקבוצה נראית מאוזנת. אפשר לצלם כל גרסה כדי להשוות בלי לאבד סידור מוצלח.

אפשרות נוספת היא לגזור נייר בגודל כל מסגרת ולהדביק זמנית לקיר. כך רואים את היחס לספה, למזנון ולגובה החדר בלי להחזיק מסגרות כבדות באוויר.

  • מסגרת מרכזית
  • מרווחים
  • יחס לרהיט
  • צילום התכנון

מעבירים את המידות לקיר

בוחרים קו עליון, תחתון או מרכזי שישמש ייחוס. מודדים את נקודת התלייה בגב כל תמונה, מפני שחוט רופף עולה כשהוא נתלה ונקודת החיבור אינה בקצה המסגרת.

מסמנים בעיפרון עדין ובודקים בפלס. בקיר ארוך קל להיסחף עם הרצפה או התקרה אם הן אינן ישרות לחלוטין, ולכן עובדים לפי קו מתוכנן ולא לפי העין בלבד.

  • קו ייחוס
  • מידת המתלה
  • פלס
  • סימון עדין

מתאימים חיבור לכל מסגרת

מסגרת קלה אינה דורשת אותו חיבור כמו תמונה עם זכוכית כבדה. מזהים את הקיר ובוחרים מסמר, בורג או דיבל שמתאימים לעומס. במסגרות רחבות שתי נקודות יכולות למנוע סיבוב.

תולים מהמרכז החוצה ובודקים כל שלב. אם הקומפוזיציה צפופה, חשוב להשאיר מרווח שמאפשר להוריד תמונה אחת בלי לפרק את כל הקיר.

  • משקל כל מסגרת
  • סוג קיר
  • נקודה אחת או שתיים
  • סדר תלייה

שאלות נפוצות

מה המרווח הנכון בין תמונות?

אין מספר אחד שמתאים לכולן. העיקר לשמור על קצב עקבי שמתאים לגודל המסגרות ולמרחק הצפייה.

אפשר לתלות בלי קידוח?

פתרונות הדבקה מתאימים רק למשטח, למשקל ולתנאי היצרן. לחות, צבע חלש וטיח מתפורר מפחיתים אחיזה.

מאיפה מתחילים לתלות?

בדרך כלל מהמסגרת המרכזית או מקו הייחוס העיקרי, ואז מתקדמים החוצה תוך בדיקת המרווחים.

צריכים עזרה בבית?

ספרו לנו מה צריך ונעזור להבין מה הפתרון הנכון.